"בתמימותם ובתבונתם, בקשר שלהם עם האדמה ומקצביה, מראים לנו בעלי החיים את הדרך חזרה אל הבית שהם מעולם לא עזבו" - כך טוענת המחברת סוזן צ'רנק מקלרוי, המייחסת חלק גדול מניצחונה על מחלת הסרטן לאהבתה לבעלי החיים. היא מתארת את תהליך הריפוי שלה שסייעו בו כלבתה האמיצה, קישה, שדרכה יכלה מקלרוי ללמוד כיצד להתמודד עם אתגרים בהשלמה, וחתולה שהיא מצאה, אשר התגברה על הלוקימיה שלקתה בה. הספר בעלי החיים כמורים וכמרפאים גדוש בעדויותיהם של אנשים רבים נוספים שהאנרגיות חדורות האהבה של בעלי החיים נגעו בהם לזמן קצר, או במהלך כל חייהם. עדויות אלו מוכיחות כי חיות הבר וחיות הבית הן נבונות, אמיצות ואוהבות, ויכולות לחלוק אתנו את חכמתן ולספק לנו את הריפוי והתמיכה הדרושים, כאשר אנו ניצבים בפני אתגרי החיים.מהספר עולה ההשפעה הרבה של בעלי החיים על כל ההיבטים בחיינו. הם משמשים כמדריכים ומגִנים - כך במקרה של כלב רועים גרמני שהגן בגופו על תינוק בבית שעלה בלהבות; התינוק שרד, הכלב - לא. בתחום הריפוי החיות משמשות כמתקני הנשמה. למשל, חמור לימד את בעליו איך להתאבל על אביו.השפעתן של חיות הבר על חיינו אינה פחות חשובה. האינדיאנים רואים בבעלי החיים התגלמות של כוחות מיוחדים שבני האדם יכולים לאמצם, אם יעקבו אחריהם מקרוב מתוך הכבוד הראוי. המחברת בוחנת את הקשרים הללו בדוגמאות רבות, ביניהן זאב ערבות המעניק לזוג הורים תובנות חדשות לגבי בתם המרדנית ועד לצפרדע בעלת שלוש רגליים המלמדת ילדה בת תשע שיעור חשוב. פרק מיוחד מוקדש לזאב, חיה ששבתה את דמיון האנושות משחר ההיסטוריה.הספר בעלי החיים כמורים וכמרפאים מהווה הזמנה להתחברות מחדש עם שפע המתנות של שמחה, חכמה וריפוי עמוק, הזורמות אלינו מיחסינו האינטימיים עם ממלכת בעלי החיים.סוזן צ'רנק מקלרוי חשה אהבה לבעלי החיים במשך כל חייה. היא עבדה כעוזרת לווטרינר, כמדריכה באגודה ההומנית בארה"ב, כמאלפת כלבים, כמשקמת חיות בר וכמטפלת בגן חיות. מאמריה הופיעו בכתבי עת בעלי תפוצה ארצית ונכללו במספר אנתולוגיות, ביניהן "סיפורים שמחממים את הלב".
