משפע צמחי המרפא המוכרים לאדם, ראוי הגינסנג להיחשב לאחד המעניינים ביותר. זהו הצמח היחיד, אשר במשך אלפי שנים התייחסו אליו, כאל מרפא-כל. אין במזרח ולו צמח אחד נוסף נפוץ כמותו, המשמש כנגד מחלות ומיחושים שונים. הסינים, מרבים להשתמש בגינסנג, הן כסם מעודד וסם מחזק, והן כחלק בלתי נפרד ממערכת הצמחים המשמשת להכנת תרופות לריפוי מחלות. הגינסנג ייחודי, בהיותו הצמח השכיח ביותר בשימוש, כנגד הניוון ואיבוד החיוניות המתלווים לתהליך ההזדקנות.הגינסנג נחשב ל"יאנג" במידה קיצונית. הרפואה הסינית ממליצה ליטול אותו, כשמערכות גוף מסוימות הן יותר מדי "יין" וחסרות מרץ. הוא גם גורם לשריפת פסולת ולהגברת זרימת האנרגיה באיברים.הגינסנג נכלל כמעט תמיד בתרופות המורכבות מצמחי מרפא והמשמשות לטיפול לפני הניתוח ולאחריו. הוא משמש להגברת כושר ההתנגדות של החולה, כדי להגן על גופו מפני הלם במהלך הניתוח, וכדי להגביר את חיוניותו בתקופת ההחלמה שלאחר הניתוח.הגינסנג נחשב לסם מחזק, רב עצמה, שהשפעתו אינה מוגבלת לאיבר מסוים. יכולתו של הגינסנג ביצירת החיוניות היא המעלה את ערכו בעיני הסינים, כיוון שהם מתייחסים לחיוניות כאל תמצית הבריאות. זו הסיבה להיותו אחת התרופות הסיניות החשובות ביותר.