אגם מידנייט השתרע לעיניהם כשעצר את הסוס ליד בימת התזמורת והתקרב כדי לעזור לבלייר לרדת מהמרכבה. הוא שלח ידו לאט כדי לגעת בזרועה. היא נרתעה וזזה אל בימת התזמורת העשויה עץ.הוא השליך את הסיגר שלו והתקרב אליה... לא נשמעה מוסיקה, פרט לצלילי הלילה, אך בלייר הייתה בטוחה שהיא שומעת נגינת כינורות כשלי סיחרר אותה על גבי הבימה. וכשהצמיד אותה אליו, היא יכלה לחוש ברגליו הנצמדות לרגליה... כשהתחיל לנשק את צווארה, לחייה, רקותיה, בלייר נשענה עליו, כרכה את זרועותיה סביב צווארו והחלה לרקוד לאט ובצורה מפתה. כששוב נשק לה, נאלץ לי לתמוך בה כדי שלא תפול."בבקשה", היא לחשה אחרי ליטוף ארוך ואיטי, "בבקשה, אל..."...............................................................בהוצאת אור עם הופיעו מפרי עטה של גו'ד דוורו הספרים הבאים:6443אהבה נצחית6614אי האוהבים4927בית הקיץ6242גיאות6508דפנת ההר6604האובדת6509הדוכסית6857ההזמנה5977הכפילה6702הנסיכה6605הסוערת6829כזבים מתוקים6825לנצח6639מלאך לאמילי6444מקום שהוא אגדה6769משאלות6396נצח נצחים6437סחלבי הבר6394סיפורים של חורף בסקוטלנד-א'6395סיפורים של חורף בסקוטלנד-ב'6427עץ התות4925פיתוי6540רשמים ראשונים6603תאומת האש6602תאומת הקרח6453תמיד